יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

גני לוקסמבורג, שבוע האופנה ושאנז אליזה

אני כל כך שמחה שהגעתי לכאן באוקטובר, לא מוקדם יותר ולא מאוחר יותר. אני זוכה לראות את פריז בכמעט כל עונותיה. היו לי ימים חמים שהצריכו רק חולצה מכופתרת, וימים גשומים שגרמו להוציא את הצעיף הפחות קליל שלי. עוד לא כל העלים נשרו מהעצים, יש ירוק ברחוב, יחד עם צהוב על המדרכות, השמש מחממת ואפשר לשבת בחוץ בבתי הקפה.
מצד שני כבר אפשר להרגיש את החורף, אתמול כשיצאתי מהבית הייתי צריכה לחזור ישר כדי להחליף למעיל קצת יותר עבה. מד הטמפרטורה מראה 2 מעלות צלזיוס והדלקתי את החימום החשמלי בדירה, איזה כיף :) לא היה גשום מידי עד עכשיו, ואני שומרת את המוזיאונים לימים הגשומים יותר אשר צפויים להיות.

אם להגיד את האמת, אני גם אשמח סתם לשכב מתחת לשמיכה כשבחוץ גשום. בארץ כשיורד גשם אני לא מספיקה לנצל אותו בכלל (כלומר ליישם את הקיטש המוכר- שוקו חם וסרט), כי הוא נגמר אחרי כמה דקות.




אם כבר דיברתי על גשם, הנה גני לוקסמבורג והסביבה ליד ביום הגשום הראשון שלי בפריז. זה היה היום בו התאהבתי בעיר באמת, מהחוויה הפרטית שלי, ולא בזכות זכרונות רחוקים, ציורים חלומיים ודמיון מפותח מאד :) 














והנה הוא במלוא הדרו, שבוע האופנה.
בתרגום חופשי, זהו שבוע בו המון בלוגרים בבגדים הזויים מתהלכים באופן מאד איטי ומצחקקים ב"טבעיות" כל שנייה וחצי בכדי שהמון אחר, הלא הוא הצלמים, יתפוס אותם בפוזה חיננית והכי חשוב, מאושרת ולקוחה מהחיים האמיתיים. הבלוגרים המוצלחים והמפורסמים יותר בבלוגיספרה מקבלים הזמנות לתצוגות האופנה, הם כבר מוכרים בקרב הקהל הצופה מן הצד וגם בקרב הצלמים, ואילו הבלוגרים שטרם התפרסמו פשוט ממשיכים להתהלך גם במהלך התצוגה, רק לא על המסלול בפנים אלא על המדרכה בחוץ.





ועכשיו ברצינות... אלו הן כמה תמונות שצילמתי מחוץ לגראן פלה, שם התרחשה תצוגת האופנה של שאנל יום לפני סיום שבוע האופנה. כמו שאפשר להבין החוויה הזאת גרמה לי לחייך קצת, היו שם ללא ספק אנשים מכובדים מאד, שמתלבשים נהדר, מצד שני היו גם אנשים שמתלבשים רק כדי להיראות, בחורות שמאד קשה להן ללכת על העקבים שהן בחרו לנעול, ועוד טיפוסים אחרים.






ומה בנוגע למתוקים? על לאדורה ושלל פטיסיריה שמעתי וקראתי וראיתי והזלתי ריר כבר שנים רבות. טעמתי לראשונה את המקרונים שלהם ברומא לפני כמה שנים, ואלו אכן היו המקרונים הכי טעימים שאכלתי.
מאותו רגע חיפשתי סניף לאדורה בכל יעד בו ביקרתי, מהונג קונג המזרחית ועד ניו יורק המערבית.
העיצוב בסניפי לאדורה תמיד מבוסס על אותו עיקרון- אולם נשפים בארמון מלכותי כלשהו (סביר להניח שצרפתי). זאת חוויה בפני עצמה רק לשבת בבית התה הטורקיזי הזה, וכמובן שגם המטעמים שם לא רעים בכלל, אבל בעיניי לאדורה תמיד תתמחה במקרונים יותר מבכל קינוח אחר.

סאנ(ט) אונורה

השאנז אליזה
חלקים מהגראן פלה ללא ההמולה האופנתית




גשר אלכסנדר השלישי



והנה אני :) בפעם הבאה אספר על המארה המדהימה.
הזמן עף ועוד שנייה יגיע סוף השבוע השלישי שלי פה, מחר אני כבר מתחילה את לימודי הצרפתית.
יום נהדר לכולם!



9 תגובות:

  1. את פשוט מוכשרת ומדהימה !!!

    השבמחק
  2. הפוסט הזה מקסים, התמונות והכתיבה המפוכחת.
    תמיד חלמתי לבקר בפריז אך עדיין לא יצא לי. לבינתיים מתכוונת לחזור אחורה ולקרוא על החוויות שלך.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה :) שמחה שאהבת ומקווה שתמשיכי לקרוא על החוויות שצפויות להיות!

      מחק
  3. טוב, הפוסט הזה מהמם!
    איזה כיף לי שהגבת בבלוג שלי וגיליתי אותך.
    תהני המון ואני אמשיך לבקר פה בציפיה לפוסטים חדשים!

    השבמחק
  4. טוב, הפוסט הזה מהמם!
    איזה כיף לי שהגבת בבלוג שלי וגיליתי אותך.
    תהני המון ואני אמשיך לבקר פה בציפיה לפוסטים חדשים!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הפרגון! משמח מאד שאהבת :)

      מחק