יום שני, 4 באפריל 2016

ליד הים

אני חייבת להודות שאני מתנהגת בקמצנות וחוסכת בתיקיות הפריז שלי, כי נשארו ממש כלום תמונות וטרם מצאתי את הרצון להתחיל לתעד את היומיום שלי דרך העדשה היותר מקצועית שברשותי.




הסופ"ש שחלף היה היחיד בו לא עבדתי בחודש האחרון, וניצלתי אותו כדי לנסוע דרומה לשמש ולמשפחה. הרגשתי בנופש, עד כמה שתינוק בן 3 חודשים יכול לאפשר זאת. קמתי מוקדם ביום שישי, ארזתי את הטרולי הכסוף הקטן, לבשתי טייץ כסוף, חולצה ארוכה ובנסימונס, יצאתי לקניות מעטות ועליתי על האוטובוס.
סוף השבוע הועבר עם הרבה שמש, אוכל טוב, פרחים, נוף של ים שעשה חשק לקפוץ למים, טלוויזיה טובה, מקלחות מפנקות ומשפחה כמובן.




ועכשיו, תוך כדי התעלמות קלה מהיום הראשון של השבוע, אני צוללת לשלושה ימים נוספים ללא עבודה. שלושה ימים בהם אסתגר קצת בבית ואחפש השראה להמשך הדרך. בתכנון- נקיונות, קניות מצרכים, קצת בישולים (סוף סוף!), הרבה יצירתיות, לראות "הוא+היא" ו-"החתונה היוונית שלי 2" בבית הקולנוע הישן, טיפול פנים, אולי איזה טיולון בנמל יפו האהוב והתעדכנות בסדרות הקבועות. כל זאת בתקווה שהמוזה תגיע אליי ותגרום לידיי ליצור משהו חדש ומיוחד.
אבל הלילה, טרם מרתון היצירתיות המתוכנן, אולי אוכל קצת גבינה ותותים ואשתה עוד כוס של ריזלינג. אני מאזינה בשעה האחרונה לקוטימן ונהנית מיצירותיו ומהעובדה שהוא ישראלי.




אני רוצה לנסוע לחופשה ליד הים, לאיזה צימר קטן במרחק דקת הליכה מהחוף. לשתות יין כל היום, או מיץ תפוזים עם קרח. להקשיב למוזיקה שונה בכל יום, בהתאם למצב הרוח. להתחיל את היום עם קפה ואז לקפוץ למים, להמשיך אותו על החול, כשהעור השרוף הופך לאט לאט לשזוף, אחר כך לנסות להרגיע אותו ולהוריד את החול במקלחת פושרת, לישון לשעתיים, להכין כוסמת עם בצל ופטריות, לראות סרט במחשב הנייד, ואז לצאת לטייל על החוף, עם חצאית ארוכה, שאל שמחסה את הכתפיים ורגליים יחפות, הפנים נקיות מאיפור, רק קצה האף כהה קצת יותר משאר הפנים, והלחיים אדמדמות.




2 comments: